חיילי צבא איראן בתרגיל על גבול אזרבייג'ן, 1 באוקטובר 2021 (צילום: Iranian Army via AP)
Iranian Army via AP

המתח המתגבר בין איראן לאזרבייג'ן עשוי להשפיע ישירות על ישראל

איראן מנהלת בימים האחרונים תרגיל צבאי נרחב בגבול הארוך שלה עם אזרבייז'ן, מה שמעלה את רף המתיחות בין שתי המדינות ● איראן מתרצת את התרגיל בקשרים בין ישראל לאזרים, ובירושלים עוקבים אחר הנעשה שם בתשומת לב רבה ● אלא שמאחורי התרגיל הצבאי מסתתרים מניעים אחרים של שלטון האייתוללות בטהרן ● פרשנות

קרב חייבר מוזכר בקרב המוסלמים בדרך כלל בהקשר היהודי שלו: במאה השביעית לספירה טבח צבאו של מוחמד בשבטי היהודים ליד העיר מדינה בשל סירובם לתמוך בנביא.

לא בכדי בחרה איראן לכנות את התרגיל הצבאי הנוכחי שלה בגבול עם אזרבייג'ן בשם "כובשי חייבר". כולם מבינים את ההקשר ההיסטורי.

בהודעת משרד החוץ האיראני ביום חמישי האחרון, נקט דובר המשרד בלשון זהירה יחסית כשנמנע מלהפנות אצבע מאשימה ישירה לעבר השלטונות בבאקו והסתפק באמירה הכללית: "לא נרשה לאויב הציוני להתבסס על הגבול שלנו".

איראן מודעת היטב לעובדה שניתן לחדור אליה מודיעינית ומבצעית בהקשר הישראלי. יעידו על כך חיסולו של ראש תכנית הגרעין מוחסן פח'רי-זאדה, הבאתו לישראל של ארכיון הגרעין האיראני מלב טהרן, ושורת הפיצוצים במרכזי פיתוח של פרויקט הגרעין.

ראש הממשלה בנימין נתניהו חושף את ארכיון הגרעין של איראן, שנלקח על ידי המוסד, במשרד הביטחון בתל אביב, 30 באפריל 2018 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
ראש הממשלה בנימין נתניהו חושף את ארכיון הגרעין של איראן, שנלקח על ידי המוסד, במשרד הביטחון בתל אביב, 30 באפריל 2018 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

החשד המיידי מבחינת טהרן נופל תמיד על אזרבייג'ן, שלדעת האיראנים מאפשרת פעילות אינטסיבית בגבול בן 900 הקילומטרים בין שתי המדינות. לאיראנים יש בהחלט בסיס מציאותי לחשדות הללו.

החשד המיידי מבחינת טהרן נופל תמיד על אזרבייג'ן, שלדעת האיראנים מאפשרת פעילות אינטסיבית בגבול בן 900 הקילומטרים בין שתי המדינות. לאיראנים יש בהחלט בסיס מציאותי לחשדות הללו

יצרנית המל"טים הישראלית "אירונאוטיקס" פתחה מפעל ענק על אדמת אזרבייג'ן. לא אחת מואשם חיל האוויר האזרי כי הוא מאפשר לישראל להוציא פעילות אווירית לשטחה של איראן. בקיץ 2014 הציגה התקשורת האיראנית שברים של כלי טיס שלטענתה יוצר בישראל על ידי חברת אלביט והמריא משטחה של אזרבייג'ן.

אלא שמאחורי התרגיל הצבאי הזה מתסתתר מניע אחר, כלכלי, שכואב מאד לאיראן.

מאז כיבוש מובלעת נגורנו קרבאך בידי אזרבייג'ן (לא מעט בזכות חימוש ישראלי מתקדם), הופרעו וצומצמו משלוחי הנפט הרציפים לארמניה. על פי דיווחים באיראן, השלטונות האזריים החלו לאחרונה להטיל מיסוי כבד על המכליות הללו ואפילו החזירו את חלקן לשטח האיראני. שלטון האייתוללות, שצמא למטבע זר, רואה בכך איום אסטרטגי.

מסוק של צבא איראן יורה במסגרת תרגיל צבאי על גבול אזרבייג'ן, 1 באוקטובר 2021 (צילום: Iranian Army via AP)
מסוק של צבא איראן יורה במסגרת תרגיל צבאי על גבול אזרבייג'ן, 1 באוקטובר 2021 (צילום: Iranian Army via AP)

התקווה האיראנית הייתה כי אזרבייג'ן, למרות כיבוש חבל קרבאך, תאפשר את המסדרון הקרקעי הזה לארמניה. בפועל, במצב שנוצר, אין לאיראן גבול ישיר עם ארמניה – שצפצפה לא אחת על מדיניות הסנקציות העולמית ואיפשרה יחסי סחר עם טהרן.

מעבר לכך באיראן קיים תמיד החשש מהשונות האתנית. החלוקה הגאוגרפית הנוכחית בין איראן לאזרבייג'ן נעשתה ב-1828 בתום מלחמת רוסיה-פרס, והותירה בצד הפרסי מיליוני אזרים.

כיום שליש מאוכלסיית איראן הם אזרים, בעוד שלטון האייתוללות מורכב רובו מפרסים טהורים – למעט אחד, המנהיג העליון אייתוללה עלי ח'אמנאי, שמוצאו האזרי מוזכר תדיר בקרב מתנגדיו מבית.

כיום שליש מאוכלסיית איראן הם אזרים, בעוד שלטון האייתוללות מורכב רובו מפרסים טהורים – למעט אחד, המנהיג העליון אייתוללה עלי ח'אמנאי, שמוצאו האזרי מוזכר תדיר בקרב מתנגדיו מבית

עליית השפעתה האזורית של אזרבייג'ן לאחר ההכרעה החד-משמעית במלחמה עם ארמניה מדאיגה מאד את טהרן – שמא המיעוט האזרי יאזור אומץ ויבקש להתחבר חזרה לאזרבייג'ן או לחילופין לדרוש עצמאות. ניצנים לכך נראו במהלך המלחמה בקרבאך עם הפגנות תמיכה וכתובות שרוססו בערים עם רוב אזרי.

כדי מים המשמשים כתחליף לנייר טואלט נצבעו בצבעי דגל איראן והושארו בפתח השגרירות האיראנית בבאקו, אזרבייג'ן, 30 בספטמבר 2021 (צילום: טוויטר)
כדי מים המשמשים כתחליף לנייר טואלט נצבעו בצבעי דגל איראן והושארו בפתח השגרירות האיראנית בבאקו, אזרבייג'ן, 30 בספטמבר 2021 (צילום: טוויטר)

ביום שישי האחרון התעוררו אנשי השגרירות האיראנית בבאקו למחאה יצירתית מאד. בפתח השגרירות הוצבו שלושה כדי מים בצבעי הדגל האיראני. כדי המים הללו משמשים תחליף לנייר טואלט באזורים מסויימים בעולם. איראן הגישה מייד מחאה רשמית לשלטונות האזריים.

נדבך נוסף בעימות הזה הוא טורקיה. בפלונטר האזורי הזה, טורקיה וישראל מוצאות את עצמן באותו הצד. טורקיה – שמותחת שרירים לאחרונה מול ארה"ב ונאט"ו – קידמה בימים האחרונים כוחות לגבול עם איראן. המסר בפעולה הזו די ברור, בדיוק כמו תמיכתה באזרים במלחמה בנגורנו קרבאך: בעימות עתידי בין אזרבייג'ן לאיראן, טורקיה לא תהסס לתמוך שוב בנשיא אילהם אלייב.

ישראל בשלב הזה של המתיחות שומרת על מרחק בטוח, אבל בהחלט עוקבת אחרי המהלכים האיראניים. ביום חמישי האחרון היה זה השגריר הפעלתן שלנו בבאקו ג'ורג דיק שהעביר מסר לאיראנים. הוא ביקר בבית הכנסת היהודי בעיר גובה, שם חיה בעבר הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם הערבי. לביקור התלווו נציגי משרד החוץ האזרי ושגריר ארצות הברית בבאקו.

ישראל בשלב הזה של המתיחות שומרת על מרחק בטוח, אבל בהחלט עוקבת אחרי המהלכים האיראניים. ביום חמישי האחרון היה זה השגריר הפעלתן שלנו בבאקו ג'ורג דיק שהעביר מסר לאיראנים

ארה"ב, יחד עם השלטונות האזריים, משתתפים בפרויקט שיקום בית הכנסת הגדול במקום כחלק משימור המורשת היהודית באזרבייג'ן. דיק פירסם בחשבון הטוויטר שלו  סרטון על רקע בית הכנסת ובו הדגיש כי אזרבייג'ן, ארה"ב וישראל מכבדות ומעודדות את השונות הדתית בעוד איראן רודפת את המיעוטים בשטחה.

במונחים של לוחמה פסיכולוגית יש כאן מסר כפול: הראשון, פנייה ישירה למיעוט האזרי באיראן מעל ראשם של השלטונות; והשני מדגיש את שיתוף הפעולה בין ישראל, אזרבייג'ן וארה"ב.

בכלל, נראה כי השגריר הישראלי בבאקו מצוי היטב בנעשה באיראן, ולא פעם הסרטונים שלו שופעים בפרטים מדויקים שלאו דווקא מופקים במחלקה למחקר מדיני של המשרד בירושלים.

עוד 691 מילים
סגירה